מרים , אישה בשנות החמישים לחייה, פנתה למרפאתי בעקבות דיכאון ממנו סבלה מספר שנים, לאחר פטירת בעלה ממחלת הסרטן. למרות שלקחה מספר תרופות אנטי דיכאוניות,  היא לא חשה הטבה במצבה ומיעטה לצאת מן הבית בגלל פחדים. לאחר מספר טיפולים היא לקחת את נכדיה לטיולים באזור גוש דן ואף נסעה לטבריה , מעשה שלא העזה לעשות במשך שנים. כמו כן היא החלה לצאת עם גברים, למרות הצהרותיה במפגשים הראשונים, "שבעלה היה הגבר הראשון והאחרון בחייה".כרבע  מהאוכלוסיה סובלים מתחושות של דיכאון בתקופה כלשהי בחייהם. כמעט כל אחד מאיתנו התנסה בתחושות של דיכדוך ודיכאון שפגעו בתפקודו היומ-יומי . כ  16% מהאנשים סובלים מתסמינים המוגדרים כ"דיכאון קליני". כל אדם עלול לעבור תקופות של דיכדוך עקב מוות של אדם קרוב ואהוב, אובדן פרנסה, גירושין, או משבר אהבה. אלא שזהו תהליך זמני ובסופו של דבר חלה התאוששות.דיכאון קליני מוגדר על ידי הDSM , התנ"ך של הפסיכיאטריה,ע"פ  מספר מאפינים:א. מצב רוח מדוכדך רוב היום או מצב רוח רגזני.ב. איבוד עניין והנאה בפעולות השגרתיות בבית ובעבודה.ג. הפחתה משמעותית במשקל, או עליה במשקל .ד. הפרעות שינה- קשיי שינה או נטייה לשנת יתר ועייפות.ה. אובדן החשק המיני.ו. תחושת חוסר ערך ורגשות אשמה.ז. ירידה ביכולת הריכוז והחשיבה.ח. מחשבות נשנות על מוות, מחלה, או התאבדות.ט. עייפות תמידית וקושי לעשות דברים שבעבר נראו שגרתיים.מציאתם של חמישה מאפיינים מתוך הרשימה,מגדירה את המצב כדיכאון קליני,במידה והסימנים נמשכים מעל לחודש ימים. במקרה זה רצוי לפנות לעזרה מקצועית לקבלת טיפול. הסיבות לדיכאוןטראומות קדומות:תקופה ארוכה של הקאות, מתח, ודיכדוך בזמן ההריון יוצרים תבנית נלמדת  המתפרצת מאוחר יותר במהלך החיים. הלידה היא חוויה קשה עבור התינוק והיא כשלעצמה עלולה ליצור סיבוכים רגשיים שיתבטאו כדיכאון מאוחר יותר. כך גם תקופת ההנקה והגמילה מטיטולים. הסיבה לכך שאיננו זוכרים את המאורעות הלל והיא, שעד גיל ארבע האזור במוח האחראי על הזיכרון הדקלרטיבי (זיכרון של תמונות) אינו מפותח דיו.  על כן הזיכרון הוא סומאטי (גופני-תחושתי). אנחנו נזכור תחושות בלבד.קנדידה:פטריית הקנדידה היא חלק מפלורת המעיים ויש לה תפקיד ביצירת נוגד חימצון בשם גלוטטיון פראוקסידז המונע חימצון של שומנים בעור ובגוף. אלא שמצבים מתמשכים של מתח רגשי ודאגות , נטילת הורמונים, גלולות נגד הריון, שימוש באנטיביוטיקה, סטרואידים ותזונה עתירת סוכרים , גורמים לקנדידה לצאת מאיזון ולהתפשט. במצב זה היא מפרישה חומרים הפוגעים בחילוף החומרים בגוף ומשפיעים לרעה על מערכת העצבים. קנדידה מפושטת גורמת לרוב למצבי דיכאון ,אך לעיתים היא מייצרת סימנים של חרדה. קריסת מערכת העצבים הפרא - סימפטטית :מערכת העצבים האוטונומית (אינה נשלטת על ידי הרצון המודע) שמעצבבת את השרירים וכל אברי הגוף , נחלקת לשתי תתי מערכות . המערכת הסימפטטית אחראית בעיקר למצבי "הלחם או ברח" ואילו המערכת הפרא-סימפטטית אחראית לתחושת הקיפאון במצבי סטרס וטראומה. רובנו חווה מצבים חברתיים בהם קפאנו על המקום והשתהנו בזמן התגובה , או השתלט עלינו בילבול שלא איפשר לנו להגיב כיאות לסיטואציה החברתית.  זו פעולת יתר של המערכת הפרא-סימפטטית. בעיקר של עצב בשם ואגוס שהוא חלק מרכזי בה.הואגוס הוא העצב הארוך ביותר בגוף . הוא יוצא מגזע המוח ומעצבב בדרכו את כל אברי הגוף שבחלל בית החזה והבטן. מצב דיכאון הוא למעשה קריסה של העצב הואגוס , עקב שחיקה לאורך זמן רב. ברגע שעצב זה קרס , תתקשו לעשות את הפעולות היומיומיות הבסיסיות ביותר . התארגנות בבוקר, ציחצוח שיניים , מטלות בית פשוטות, הכל יראה כאילו עליכם להזיז הר..טיפול טבעי בדיכאוןפרע- צמח הפרע מכיל חומר פעיל בשם היפריצין המגביר סרוטונין במוח ומאפשר תחושת רוגע.גאבא- הגאבא היא חומצה אמינית שמתפקדת כמעביר עיצבי. הגאבא מעודדת יצור סרוטונין. מומלץ לצרוך 1500 מ"ג ביום.דייסת קואקר- דייסת שיבולת השועל מעודדת יצור סרוטונין ודופמין במוח. מומלץ לאכול קערה ביום.גינסנג סיבירי- הצמח מכיל חומרים סטרואידלים הממריצים את המוח ונותנים תחושת אנרגיה.מקה- הצמח ממריץ ובטוח יותר לשימוש  ממושך בהשוואה לגינסנג.פעילות ספורטיבית- מחקרים מראים שפעילות ספורטיבית יעילה יותר ממתן תרופות פסיכיאטריות. מומלץ לבצע פעילות מתונה כשעה ביום.הפעילות הספורטיבית ממריצה ייצור של מעבירים עצביים במוח ומאזנת את מצב הרוח.​

סיגל (שם בדוי) סטודנטית למחול התקשתה לנסוע מחוץ לתל אביב בגלל התקפי חרדה ולפני כל הופעה הייתה מקיאה ומתקשה לתפקד. למרות הטיפולים הפסיכולוגים שנמשכו על פני שנתיים היא לא חשה בהטבה כל שהיא. להפך הסימפטומים התגברו והחריפו. בצר לה היא פנתה למרפאתי והחלה בסדרת טיפולים . תוך פרק זמן קצר היא חשה בהטבה ולבסוף כל הסימפטומים מהם סבלה נעלמו לחלוטין.עלפי הערכות כ 15% מכלל האוכלוסיה סובלים מהתקפי חרדה במהלך חייהם. רוב האנשים יחוו במהלך חייהם תופעות של חרדה עקב פטירת קרובים ואהובים, גירושין או בעיות כלכליות ובדרך כלל הם יצליחו להתגבר על כך בעצמם. במצבים רבים החרדות  נושאות יותר אופי של אי שקט ונטיה לדאגות מופרזות. על פי ה 3-DSM , התנ"ך של הפסיכיאטריה להתקפי לחרדה  מספר מאפיינים:- קוצר נשימה, או תחושת מחנק, סחרחורות, חוסר יציבות או עילפון.- דפיקות לב מואצות , רעד , הזעה או השתנקות.- תחושה של חוסר מציאות או ניתוק מהסביבה.- קהות חושים או עיקצוץ.- כאבים או אי נוחות בחזה.- קשיי שינה.- פחד ללא סיבה, או פחד להשתגע, או לאבד שליטה.ארבעה תסמינים מתוך הרשימה מעידים על התקף חרדה.ישנה הבחנה בסיסית בין "חרדה מוכללת" ל"פוביה":חרדה מוכללת מתאפיינת בהתקפים הבאים והולכים במשך כל שעות היום, או חלקים ממנו וקשה ליחס לה גורם ספציפי , או סיבה נראת לעין. פוביה לעומתה, היא חרדה המתעוררת רק במצבים מסוימים (פחד טיסה, או פחד ממעליות , פחד בחינות, פחד קהל ועוד ).היא מאפשרת לסובל להימנע ממנה ובכך נותנת סוג של אשליית שליטה. "כל עוד איני טס איני חש בכך, אז אני רק אפליג לחו"ל". אלא שלפוביות יש נטייה להתרחב, אם לא מטפלים בהן.כיצד מתפתח התקף חרדה?מרבית התקפי החרדה קשורים לארועים טראומתים שהאדם עבר בינקותו , בלידה ואף כעובר ברחם. בכל אופן שנים אלה משפיעות ביותר. בגלל מנגנוני הדחקה המוח משמר את הזיכרונות הללו במרכז המוח באמיגדלה במצב מודחק. שוער הסף של ההדחקה הוא הסרוטונין. כל עוד נשמרת  רמתו הגבוהה של המעביר העיצבי ,האינפורמציה נשארת מודחקת. הסרוטונין אחראי על תחושת האושר שלנו. אלא שהחיים בעידן המודרני מלאי מתח ובשלב מסויים, עקב עלייה מתמשכת ברמות האדרנלין נוצרות במקביל נפילות של סרוטונין והטראומות המודחקות מתפרצות. ניתן להמשיל זאת לבריכת אגירה  שעלתה על גדותיה והשיטפון החל לקצר את מערכת החשמל שמסביב.כך גם במוח כאשר האמיגדלה " משתגעת", היא "מקצרת" את ההיפותלמוס (זוכרים-הבלוטה  במוח המווסתת את פעילות ההורמונים ומערכת העצבים) וזו גורמת לשיבושים במערכת העצבים המרכזית ובכל הגוף (ראו סימפטומים למעלה). והרי לכם התקף חרדה או פוביה.צמחים ותוספי מזון לטיפול בחרדותההמלצות הללו לא פותרות את הבעיה , אך בהחלט יכולות להקל את התסמינים.ויטמיני B- נטילת קומפלקס ויטמיני B עוזרת לשקם את מערכת העצבים ויוצרת תחושת רגיעה.יש לקחת שלושה כדורים ליום.GABA- הגאבא( חומצה גמה אמינו בוטירית)-  חומצה אמינית המשמשת כמעביר עיצבי. היא משרה רוגע ומשפרת את תהליכי השינה. מומלץ ליטול 1500 מ"ג ביום.קוואקר- אכילת  דייסת שיבולת שועל מעלה את רמות הסרוטונין במוח.אומגה 3- חומצות השומן מסוג אומגה 3 חיוניות למוח ומערכת העצבים. מומלץ ליטול 4000 מ"ג ביום.ספורט- על פי מחקרים שנעשו כל צורה של ספורט טובה ובעלת השפעה כמו תרופה פסיכיאטרית ויותר. יש להקדיש לכך לפחות שעה ביום. זה כולל ריצה, הליכה שחיה ואימון בחדר כושר כולל יוגה. הפעילות הספורטיבית שומרת על רמות גבוהות של סרוטונין.צמחים- מתן צמחים בעלי השפעה מרגיעה בהתאמה אישית בניהם: פסיפלורה, כשות,ולריאן, גינסינג, פרע ועוד. מומלץ להיוועץ עם הרבליסט מומחה.​